"מובחנות הינה היכולת להישען על עצמנו ולהישאר מאוזנים רגשית, אל מול הדרישה והדחיפה של
אחר משמעותי להתאים את עצמנו אליו" (מגד 2017).
ד"ר דיוויד סנרש, מדבר על ארבעה קווים מנחים בעבודה עם מטופל, או עם זוג, על המובחנות
שלהם.

1. היכולת להיות נאמן וקרוב אל עצמי-

היכולת לזהות ולבטא את העקרונות שלנו, הערכים שלנו,
והשאיפות שלנו - ולהיות מסוגלים להביא את עצמינו באופן אותנטי בתוך קשר משמעותי עם האחר.

2. ויסות עצמי -

היכולת שלי לווסת תחושות ומחשבות לא נעימות (כגון עצב, חרדה, כעס) בצורה
עצמאית, בלי הצורך לגרום למישהו אחר לעשות זאת בשבילי ו\או לסדר עבורי את החיים שלא
אתקל בחוויה לא נעימה. כלומר, לא לדרוש מבן הזוג שיכיל אותי ויקשיב לי כי בדיוק חזרתי
מהעבודה עצבנית, כאשר זה לא מתאים לו, כי אני לא מצליחה להרגיע את עצמי.

3. לא להכניס את האחר לתפקיד עבורי, ולא להיכנס לתפקידים עבור האחר -

יש לנו נטייה להפקיד אצל האחר, תפקידים, עמדות, ערכים או התנהגויות,

שאנחנו לא רוצים לפגוש בעצמינו.

המובחנות מדברת על היכולות להסכים להתבונן באומץ על כל החלקים שבנו, ולא להשליך על האחר
את החלקים שלא נוחים לנו.

4. היכולת לשאת סבל ואי-נוחות לצורך צמיחה -

ההבנה העמוקה שזה בסדר ואף חשוב לעבור
דרך קושי ואי-נוחות כדי לגדול ולאפשר לשינוי לבוא - היא משמעותית בתפיסה הטיפולית.
​
​
טיפול זוגי המבוסס על שיטת המובחנות

יש אנשי דת ונזירים האומרים כי "הזוגיות זו העבודה הרוחנית הגבוהה ביותר" - ובכך מרמזים על
העבודה הקשה שהחיים בזוג מזמנים לנו.
 
גישת המובחנות המגיעה מהתפיסות המערכתיות של הטיפול המשפחתי (בואן, סנרש), רואה את
המערכת הזוגית כמערכת אשר מתוקף הנסיבות הנורמאליות והבריאות מפגישה שני בני זוג

(שמן הסתם בעלי עמדות דומות, אך גם שונות על העולם)

לצמיחה משותפת דרך חילוקי דעות, היתקעות במבוי סתום, והימצאות בקושי אחד עם השני.
השיטה רואה את הקשיים לא כמחיר, אלא כהזדמנות להצמיח את הבגרות ואת יכולת המובחנות של
כל אחד מהם בנפרד – מה שחיוני כדי ליצור מערכת יחסים של חברות, אינטימיות, משמעות
ותשוקה רגשית ומינית.
​